החלטה בתיק ע"ע 39516-10-13

סגן הנשיאה יגאל פליטמן

1.     לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט אסף הראל ונציגי הציבור מר אילן פלטי וגב' חנה שני; ס"ע 15775-06-11), מיום 1.8.2013, בו התקבלה תביעת המשיב 1 (להלן - המשיב) שעבד כרכז חינוך במבקשת (להלן - המועצה), לתשלום גמול הדרכה מכוח ההסכם הקיבוצי מיום 15.3.1995, הן לגבי תקופת העבר והן לגבי העתיד, במסגרת קצבת הפרישה שהמועצה משלמת לו. 

ההליך בבית הדין האזורי ופסק דינו

1.                 המשיב הגיש לבית הדין האזורי תביעה, ובה טען כי החל לעבוד במועצה בחודש יולי 1994, כראש המערכת ההיררכית החינוכית, בתפקיד מנהל מחלקת החינוך בכפר סאג'ור, ומשכך הוא זכאי לגמול הדרכה בשיעור של 547,075 ש"ח, לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין השלטון המקומי, בשם כל הרשויות המקומיות, ובין הסתדרות המורים בישראל, ובו נקבע כי מנהל מחלקת החינוך - ראש המערכת ההיררכית של החינוך - בכפר המונה עד 15,000 תושבים, יהא זכאי לתוספת של גמול הדרכה. כמו כן עתר המשיב לקבלת סעד הצהרתי לפיו הוא זכאי לתשלום גמול ההדרכה במסגרת קצבת הפרישה המשולמת לו על ידי המועצה.

2.                 במסגרת הדיונים המוקדמים שהתקיימו בבית הדין האזורי הסכימו הצדדים על התשתית העובדתית הבאה:

המשיב הועסק כשכיר אצל המועצה בין יולי 1994 ועד אפריל 2009, עת פרש לגמלאות. מאז פרישתו משלמת לו המועצה קצבת פרישה מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות). בחודש ספטמבר 1996 נבחר המשיב למשרת רכז חינוך במועצה. המשיב הועסק בתפקיד זה עד מועד פרישתו. למשיב לא שולם מעולם גמול הדרכה. המשיב העמיד תביעתו לתשלום גמול ההדרכה מחודש יוני 2004. עוד הוסכם על הצדדים כי ככל שייקבע כי המשיב זכאי לתשלומים מהמועצה, חישובם יהיה כמפורט בתצהיר עדותו הראשית של גזבר המועצה.

3.                 עמדתה של המדינה בהליך הייתה, כי דין התביעה להדחות, משום שהמשיב לא נבחר במכרז כדין לתפקיד מנהל מחלקת החינוך במועצה, וגם לא לתפקיד ראש היררכיית החינוך בה. לפיכך, לדידה, תשלום גמול הדרכה למשיב לפי ההסכם הקיבוצי מהווה חריגת שכר.

4.                 בית הדין האזורי קבע כי הפלוגתאות שעומדות להכרעתו הן שתי אלה: האחת, האם יש לומר כי בתקופת העסקתו שימש המשיב בפועל כראש היררכיית החינוך במועצה? השנייה, ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כדי לראות את המשיב כראש היררכיית החינוך לעניין ההסכם הקיבוצי, די היה בהיבחרו כדין לתפקיד רכז חינוך?

5.                 לגבי הפלוגתה הראשונה קבע בית הדין האזורי, כי תנאי הכרחי לזכאות לגמול הדרכה בהתאם להסכם הקיבוצי הוא כהונה בפועל כראש היררכיית החינוך במועצה. בית הדין, לאחר שבחן את הראיות והעדויות שהוצגו לפניו, הגיע לכלל מסקנה כי אכן המשיב עמד בפועל בראש היררכיית החינוך במועצה החל משנת 1994, ועד לפרישתו לגמלאות. עוד קבע בית הדין, כי המשיב לא עמד בראש תחום בחינוך הבלתי פורמלי במועצה, אך לא היה בכך כדי לשנות מהיותו, כאמור, ראש היררכיית החינוך במועצה, משום שהמבנה הארגוני במועצה היה כזה שבו תחום החינוך הבלתי פורמלי לא היה חלק ממערכת החינוך. עוד קבע בית הדין האזורי כי תפקידיו של המשיב בוצעו במסגרת משרה מלאה. 

בית הדין קבע, כי טענת ההגנה המרכזית של המועצה, לפיה לא הייתה בה כלל היררכיה של מערכת החינוך, וכי תפקידיו של ראש היררכיית החינוך חולקו למעשה בין נושאי תפקידים שונים אצלה - לא הוכחה.

6.                 אשר לפלוגתה השנייה קבע בית הדין, כי המשיב נבחר בפועל לתפקיד ראש היררכיית החינוך במועצה כדין, וכי יתר תנאי ההסכם הקיבוצי ביחס לזכאות לגמול ההדרכה התמלאו אצלו.

7.                 נוכח האמור קיבל בית הדין האזורי את התביעה, וקבע כי המשיב זכאי לגמול הדרכה לפי ההסכם הקיבוצי לתקופה שראשיתה בחודש יוני 2004 וסיומה בחודש אפריל 2011, בסכומים כפי שפורטו בתצהיר גזבר המועצה, ובסך הכל בסכום של  204,024 ש"ח ברוטו עוד קבע בית הדין, כי לסכומי הקרן המפורטים בתצהיר הגזבר יתווספו הפרשי ריבית והצמדה, כמפורט באותו תצהיר, בסך של 52,994 ש"ח ברוטו, וכן הפרשי ריבית והצמדה מיום מועד עריכת התצהיר - 4.6.2012, ועד התשלום בפועל.

אשר לתקופה שראשיתה בחודש מאי 2011 ואילך קבע בית הדין, כי המשיב זכאי לתשלום גמול הדרכה בקצבת הפרישה המשולמת לו מן המועצה, בהתאם לחישוב שנערך בתצהיר הגזבר, כלומר בשיעור של 20.65% משכרו הקובע, וכי מסכום זה יש לנכות את גמול הניהול ככל ששולם לו, שכן הוא אינו זכאי לגמול זה בנוסף על גמול הדרכה. בית הדין קבע, כי גמול ההדרכה ביחס לתקופה שראשיתה בחודש מאי 2011  ואילך, יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהמועד בו אמורה הייתה להשתלם הגמלה מדי חודש בחודשו, ועד התשלום בפועל. 

בית הדין האזורי דחה את טענת הקיזוז שהעלתה המועצה, המתייחסת לשכר ששולם לטענתה למשיב מבלי שהיה זכאי לו, מן הטעם שטענת הקיזוז הועלתה   לראשונה בסיכומים ולא בכתב ההגנה, ונטענה באופן כללי ובלתי מפורט ומכומת.

בית הדין האזורי חייב את המועצה הנתבעת בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ש"ח ובשכר טרחת בא כוחו בסך כולל של 8,000 ש"ח.    

הערעור

8.                 המועצה טענה בערעורה, כי נוכח קביעות בית הדין קמא, כי למשיב הועברו חלק מהסמכויות המוקנות למנהל מחלקת חינוך בלבד, בעוד שהסמכויות הנוגעות לתחום הכספי, ולתחום החינוך הבלתי פורמלי, תחום התרבות, תחום הנוער והספורט וכן הסמכויות הנוגעות לקליטת עובדים במחלקת החינוך לא הועברו אליו, לא ניתן היה לקבוע כי המשיב שימש בפועל כראש היררכיית מערכת החינוך במועצה.

עוד טענה המועצה, כי גם אם נכונה הקביעה כי המשיב שימש בפועל כראש היררכיית החינוך בה, הרי שלא נכונה הקביעה כי המשיב מונה לתפקיד זה כדין, זאת בשים לב לעובדה שמלכתחילה הוא מונה לתפקיד מנהל מחלקת חינוך שלא כדין, ללא מכרז, וכי בחירתו לתפקיד רכז החינוך במכרז פנימי נועדה להכשיר את השרץ בדיעבד.

לבסוף טענה המועצה, כי גם אם ייקבע כי המשיב שימש בפועל כראש היררכיית החינוך במועצה, וגם אם ייקבע כי המשיב מונה לתפקיד זה כדין, עדיין לא היה מקום להחיל עליו את ההסכם הקיבוצי, שכן יש בכך משום מתן פרס למשיב שהוענקו לו סמכויות ניהול למרות שלא עמד בתנאי הסף של המכרז, וכי יש בכך משום הכשרת חריגות שכר שלא קיבלו את אישורו של הממונה על השכר.